Manifesto
הדממה היא יצירה.
ההיעדר אינו חסר. מרחב ריק אינו אומר: אין. הוא אומר: ממתין. בפרקטיקה של Z! הדממה אינה רקע — היא חזית.
לאט.
מעבר אחד הוא שש מאות מילישניות. שיר מגיע שורה אחר שורה. המבקר עצמו מאט. הממהרות היא ז׳אנר אחר.
אף פעם לא audio-reactive.
היצירות אינן מגיבות לקול. אינן פועמות. אינן נושמות עם המוזיקה. Z! הוא רגיסטר אחר — הגלריה העכשווית, שבה נשימת המבקר היא הדבר הכי רועש בחדר.
ה"אוהּ" חי בדממה.
לא fanfare, לא wow. שנייה של עצירה, כשהיד עוצרת בדרך לספל הקפה. תמיהה שקטה. זו הטענה של Z!.
היצירות אינן מסתיימות.
אחת ממתינה. אחרת עדיין לא נולדה. ה־ABSENCE הוא ריקנות מכוונת — אחת מגיעה כל חודש, והמקומות האחרים אינם חסרים, אלא ממתינים.
שני אופיים, שני רגיסטרים.
Z! הוא הקונספטואלי העכשווי. DJ Zalan! הוא תרבות המועדון. אותו אמן, שתי שפות נפרדות. לעולם אל תערבב — שניהם יהיו עניים יותר בגלל זה.
כבוד בכל נושא.
ה־Oracle מזקק את אירועי השבוע העולמיים — אבל אף פעם לא מלחמה, טרור, אסון. האמנות יכולה לדבר על דברים קשים, אבל בכבוד, לא באופן ריאקטיבי.
זה לא ספר חוקים.
זו תזכורת — לעצמי, לא לתעות.
— Z!, MMXXVI —